נגישות אתרים נשמעת כמו עניין של חברות גדולות עם מחלקת פיתוח, אבל היא נוגעת גם לדף של מאפרת מבאר שבע או של רואה חשבון מהקריות. מה החוק בישראל דורש קשה לסכם במשפט, אז נתחיל בזהירות במה שידוע, ובעיקר במה שאפשר לתקן בדף כבר השבוע.
הערה אחת לפני שמתחילים: זה לא ייעוץ משפטי. כל עסק שונה, ובהמשך נגיד למי כדאי לפנות כדי לבדוק את המקרה שלכם.
למי זה בכלל חשוב
כשחושבים על נגישות, רוב האנשים חושבים על משתמשים עיוורים. הם באמת חלק מהתמונה. מי שמשתמש בקורא מסך שומע את הדף, כותרת אחרי כותרת וקישור אחרי קישור, ונתקע ברגע שמשהו לא כתוב כטקסט.
אבל הקבוצה רחבה בהרבה. יש מי שמגדילים את הטקסט בטלפון כי קשה להם לקרוא בגודל הרגיל, וביניהם לא מעט מההורים שלנו. יש עיוורי צבעים שלא מבחינים בין כפתור אדום לירוק. יש מי שמנווטים במקלדת בלבד בגלל מגבלה ביד. ויש את כולנו, שקוראים דף בטלפון באור שמש חזק בתחנת אוטובוס ומגלים שטקסט אפור בהיר על רקע לבן פשוט נעלם.
דף נגיש הוא דף שכל האנשים האלה יכולים להבין ולפנות דרכו. ורוב מה שעוזר להם משפר את הדף גם לכל השאר.
ויש גם צד עסקי פשוט. לקוחה שלא הצליחה לקרוא את המחירון או לשלוח את הטופס לא תתקשר לספר לכם על זה. היא תפנה למישהו אחר, ואתם לא תדעו שהיא בכלל הייתה.
מה החוק אומר על נגישות אתרים, בקצרה
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והתקנות שהותקנו מכוחו על נגישות השירות (תקנות התאמות נגישות לשירות, התשע״ג-2013), חלים גם על שירות שניתן דרך אתר אינטרנט. התקנות מפנות לתקן הישראלי ת״י 5568, שמבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG ברמה AA. כשמדברים על "תקן 5568", בדרך כלל מתכוונים לרשימת הדרישות הזאת.
בתקנות יש גם הקלות ופטורים לחלק מהעסקים, ומה שחל עליכם תלוי בפרטים: סוג השירות, גודל העסק ועוד. לא כדאי להניח שאתם פטורים רק כי העסק קטן. אם אתם לא בטוחים, בדקו מול יועץ נגישות, או קראו את ההסברים שמפרסמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באתר gov.il.
מה שכן אפשר לומר: גם עסקים קטנים מקבלים לפעמים מכתבי דרישה ותביעות בגלל אתר שאינו נגיש. זו לא סיבה להיכנס לפאניקה, אבל זו סיבה לא לדחות את הנושא. ורוב התיקונים פשוטים: נגישות לעסקים קטנים היא בעיקר עניין של הרגלים טובים בזמן שבונים את הדף, ופחות עניין של טכנולוגיה.
ניגודיות צבעים וגודל טקסט
זו אחת הבעיות הנפוצות בנגישות אתרים, וגם אחת הקלות לתיקון. טקסט צריך להיות כהה מספיק ביחס לרקע שלו. בהנחיות WCAG ברמה AA, יחס הניגודיות המינימלי לטקסט רגיל הוא 4.5:1, ולטקסט גדול 3:1. אין צורך לחשב בראש: יש ברשת בודקי ניגודיות חינמיים, מכניסים שני צבעים ומקבלים תשובה.
איפה זה נופל בדרך כלל: טקסט אפור בהיר שנראה "עדין", טקסט לבן על כפתור בצבע פסטל, וכותרת שמונחת על תמונה ללא שכבה כהה מתחתיה. אם אתם בוחרים עכשיו צבעים לעסק, בדקו את הניגודיות כבר בשלב הזה. בפוסט על ארבע פלטות צבעים לעסקים קטנים יש צירופים שאפשר להתחיל מהם.
ועוד דבר שקשור לצבע: אל תעבירו מידע בצבע בלבד. "השעות המסומנות בירוק פנויות" לא עובד למי שלא מבחין בירוק. הוסיפו מילה, סימן או קו, כך שגם בשחור לבן ברור מה פנוי ומה לא.
לגבי גודל, טקסט רץ קטן מדי מקשה על כולם. ובדיקה פשוטה: הגדילו את התצוגה ל-200%, בצביטה בטלפון או ב-Ctrl ופלוס במחשב, ובדקו ששום טקסט לא נחתך ושום כפתור לא נעלם מהמסך.
כותרות מסודרות וקישורים שאומרים לאן הם מובילים
משתמשי קורא מסך לא קוראים דף מלמעלה למטה. הם קופצים בין הכותרות, בערך כמו שאתם מעיפים מבט, ומחפשים את מה שהם צריכים. לכן לכל אזור בדף צריכה להיות כותרת שאומרת מה יש בו: "מחירים", "שאלות נפוצות", "איך מגיעים". כותרת כמו "רגע לפני" אולי נשמעת חמודה, אבל היא לא עוזרת לאף אחד למצוא משהו.
אותו עיקרון חל על קישורים וכפתורים. "לחצו כאן" ו"עוד" לא אומרים כלום כשהם נקראים לבד, וקורא מסך יכול להקריא רשימה של כל הקישורים בדף ללא הטקסט שמסביב להם. "למחירון המלא" או "לקביעת תור" מובנים גם ללא הקשר. דף שבנוי מבלוקים ברורים, כמו אלה שתיארנו ב7 בלוקים שכל דף עסקי צריך, כבר עושה חצי מהעבודה.
תמונות, סרטונים וטפסים
תמונות
קורא מסך לא רואה תמונה. הוא יכול להקריא רק טקסט. מכאן הכלל הכי שימושי בפוסט הזה: מידע לא נכנס לתוך תמונה. מחירון שצולם, פלאייר של סדנה עם תאריך ושעה, צילום מסך של שעות הפתיחה, כל אלה בלתי נראים למי שלא רואה. את המידע כותבים כטקסט בדף, והתמונה יכולה להישאר כקישוט.
בגלריית עבודות, כיתוב קצר מתחת לכל עבודה ("מיתוג לבית קפה בחולון") נותן הקשר לכל מי שגולל בגלריה, כולל מי שמשתמש בקורא מסך.
סרטונים
אם מדברים בסרטון, הוסיפו לו כתוביות. ביוטיוב ובוימאו אפשר להעלות קובץ כתוביות, ואם נוצרו כתוביות אוטומטיות, עברו עליהן ותקנו שמות ומונחים. סרטון שמתחיל לנגן לבד עם סאונד מפריע במיוחד למשתמשי קורא מסך, כי הוא מתחרה בקול שמקריא להם את הדף. בדף ב-Lumia סרטון ומפה נטענים רק אחרי לחיצה, כך שזה לא יקרה אצלכם.
טפסים
לכל שדה בטופס צריכה להיות תווית שנשארת גלויה, ולא רק טקסט אפור בתוך השדה שנעלם כשמתחילים להקליד. הודעת שגיאה צריכה לומר מה לא בסדר ("חסר מספר טלפון") ולא להסתמך רק על מסגרת אדומה. ובדקו שאפשר למלא ולשלוח את הטופס עם מקלדת בלבד, ללא עכבר. גם בדיקה נגד ספאם צריכה להיות כזו שאפשר לעבור מבלי לפתור חידה ויזואלית.
הצהרת נגישות: מה כותבים בה ומי איש הקשר
הצהרת נגישות היא עמוד, או אזור בדף, שמספר מה עשיתם כדי שהאתר יהיה נגיש ולמי פונים אם משהו לא עובד. היא לא צריכה להיות טקסט משפטי ארוך. מה שבדרך כלל נכנס בה:
- מה נעשה בדף כדי להנגיש אותו, ולפי איזה תקן ורמה.
- חלקים שעדיין לא נגישים, אם יש, ומה החלופה. למשל: "את המחירון המלא אפשר לקבל גם בטלפון".
- שם של איש קשר לנגישות, וטלפון או מייל שבאמת עונים בהם.
- אם מקבלים לקוחות במקום פיזי, מה המצב שם: מעלית, מדרגות, חניה קרובה.
- תאריך עדכון אחרון. כדאי לעבור על ההצהרה בכל פעם שמשנים משהו גדול בדף, ולא רק כשנזכרים.
שאלות שחוזרות על נגישות המקום, כמו אם יש מעלית או איפה חונים, מתאימות גם לשאלות הנפוצות בדף. מה בדיוק נדרש במקרה שלכם, כולל השאלה אם צריך למנות רכז נגישות, כדאי לבדוק מול יועץ. בעסק של אדם אחד, איש הקשר הוא בדרך כלל אתם.
ב-Lumia יש בלוק הצהרת נגישות בכל התוכניות, כולל החינמית: כותרת, טקסט, שם רכז הנגישות, דרך יצירת קשר ותאריך עדכון אחרון. הבלוק מגיע עם טקסט לדוגמה, ואת הטקסט הזה צריך לערוך. אל תשאירו בהצהרה משפט שלא בדקתם בעצמכם, למשל שלכל תמונה יש תיאור. הצהרה שמבטיחה יותר ממה שיש בדף גרועה מהצהרה צנועה ומדויקת.
תוספי נגישות: למה כפתור לבד לא הופך אתר לנגיש
הרבה אתרים בישראל מציגים בפינה אייקון קטן שפותח תפריט נגישות: הגדלת טקסט, ניגודיות גבוהה, הדגשת קישורים. יש עסקים שמשלמים על תוסף כזה ומניחים שבזה סיימו.
התוסף משנה את התצוגה, אבל הוא לא מתקן את מה שמתחתיה. אם למחירון אין גרסה כתובה, לטופס אין תוויות והכותרות לא מסודרות, כפתור הגדלה לא יעזור למי שמשתמש בקורא מסך. ומי שמשתמש בקורא מסך או בהגדלה כבר עובד עם הכלים שלו, בטלפון ובמחשב. התקן עוסק באתר עצמו: המבנה, הניגודיות, הטקסט והניווט במקלדת.
זה לא אומר שאסור להשתמש בתוסף. זה אומר שהוא לא מחליף דף שבנוי נכון.
בדיקה של עשר דקות שאפשר לעשות לבד
את רוב הבעיות אפשר למצוא ללא כלים מיוחדים. פתחו את הדף ועברו על הרשימה:
- פתחו את הדף בטלפון בחוץ, באור יום, וקראו אותו מההתחלה עד הסוף.
- הגדילו את התצוגה ל-200% וחפשו טקסט שנחתך או שעולה על משהו אחר.
- במחשב, עברו על הדף עם מקש Tab בלבד. בדקו שרואים בכל רגע איפה אתם, ושאפשר להגיע לטופס ולשלוח אותו.
- קראו רק את הכותרות ואת הכפתורים, ללא שום דבר אחר, ובדקו שהם מובנים לבד.
- חפשו תמונות שיש בהן מידע חשוב, כמו מחיר, תאריך או שעות, ובדקו שהמידע כתוב גם בדף.
- הכניסו לבודק ניגודיות את הצבע הראשי ואת צבע הטקסט שעל הכפתורים.
- פתחו את הצהרת הנגישות ובדקו שאיש הקשר נכון והתאריך עדכני.
- אם נשארו לכם חמש דקות, הפעילו את VoiceOver באייפון או את TalkBack באנדרואיד והקשיבו לראש הדף.
ואת הבדיקה הזאת כדאי לחזור עליה. בכל פעם שמוסיפים תמונה עם טקסט, משנים צבעים או מוסיפים טופס, עברו שוב על שלושה או ארבעה סעיפים מהרשימה. זה לוקח דקה, וחוסך בעיות שמצטברות לאט מבלי שמישהו שם לב.
מה שמצאתם ולא יודעים לתקן, כתבו בהצהרה כחלק שעדיין לא נגיש, עם דרך אחרת לקבל את אותו מידע. ואם העסק שלכם מקבל קהל, עובד עם גופים ציבוריים, או שאתם פשוט לא בטוחים מה חל עליכם, שווה לשבת שעה עם יועץ נגישות. הוא יבדוק גם את הדף וגם את מה שלא רואים בו.
מכירים מישהו שבונה עכשיו דף?